מחקרים קובעים – בריא לנו לדבר על מין!
מיניות בריאה, חיים בריאים: חשיבות החינוך למיניות מיטיבה
מאת: אילנה בן גיגי, מנהלת מחלקת חינוך, מניעה והסברה במסל"ן
תקציר
בעולם שבו גוברת המודעות לבריאות הנפש, לשוויון מגדרי ולמניעת אלימות – נדמה כי תחום אחד נותר לעיתים בצל: המיניות האנושית. חינוך למיניות חיובית ומיטיבה אינו עוסק רק ב"עובדות על מין", אלא הוא תשתית מעמיקה לתחושת ערך עצמי, לביטחון, לבריאות גופנית ונפשית, למערכות יחסים מכבדות ולחוסן אישי וחברתי. מדובר באחד הכלים המשמעותיים ביותר לעיצוב הדור הבא – דור בריא יותר, בטוח יותר וערכי יותר.
מיניות חיובית – לא מניעה, אלא תשתית לחיים
הגישה החינוכית המסורתית בתחום המיניות נטתה להתמקד בסכנות: היריון לא רצוי, מחלות מין ופגיעות מיניות, כלומר סוג של חינוך מניעתי. אך גישה זו אינה משקפת את מלוא ההקשר שבו מתקיימת המיניות האנושית. גישה עדכנית יותר – כמו זו של ארגון הבריאות העולמי, המרכז לבקרת מחלות בארה״ב, אונסק"ו וגופים קליניים רבים – רואה במיניות תחום רחב ומורכב הכולל היבטים רבים: זהות, תקשורת, גבולות, זכויות, עונג, קשרים, הסכמה והבנה עצמית.[1]
גישה חדשה זו, שאפשר לכנותה הגישה החיובית למיניות (Sex-Positive Approach), שמה דגש גם בבניית יכולות רגשיות, ולא רק בהעברת ידע עובדתי. המודל שלה מעודד חקר עצמי בטוח, רגשות חיוביים כלפי הגוף, שיח פתוח וחסר שיפוטיות והעמקת ערכים של כבוד כלפי האחר והאחרת.[2]
התועלת שבגישה זו ניכרת בתוצאותיה. מחקרים מצביעים על קשר ישיר בין חינוך למיניות מיטיבה לבין מדדים מוכחים של בריאות ואיכות חיים: דימוי גוף חיובי, ויסות רגשי, כישורים בין־אישיים, תחושת מסוגלות עצמית וירידה ברמות חרדה.[3]
במילים פשוטות: מיניות בריאה היא חלק אינטגרלי מאורח חיים בריא, לא פחות מאלמנטים אחרים כמו תזונה נכונה, פעילות גופנית, שינה מאוזנת וניהול מתחים.
חשוב לציין שיתרונות אלו של הגישה החיובית אינם באים על חשבון האספקט המניעתי של הגישה המסורתית אלא אדרבא: סקירה שפורסמה על־ידי המרכז הלאומי לבריאות מינית בארה"ב מדגישה כי תוכניות מבוססות זכויות (בתחום המיני, הפיזי והרגשי) לבד מתרומתן בפן הבריאותי החיובי – ירידה בשיעור הנשירה מהלימודים ושיפור בתחושת הרווחה של תלמידים ותלמידות – תורמות גם בפן המניעתי בכך שהן מביאות לעלייה בשימוש באמצעי מניעה ולעלייה בגיל קיום יחסי מין.[4]
לממצאים אלו אפשר להוסיף גם סקירה מקיפה שפרסם משרד הרווחה בארץ בשיתוף מרכז רופין,[5] אשר מצאה שתוכניות חינוך למיניות מיטיבה מפחיתות סיכון לניצול, תורמות למניעת אלימות מינית ומקדמות קבלת החלטות חכמות אצל צעירות וצעירים. זאת מפני שנער או נערה שלמדו כיצד נראית הסכמה אמיתית ייטיבו גם לזהות סיטואציות מסוכנות, לשים גבול או לבקש עזרה בעת הצורך, ולא פחות חשוב – הם יוכלו להרגיש טוב עם עצמם: בגופם, בבחירותיהם, בזהותם. זהו תהליך של העצמה, לא תהליך של מניעה, אבל המניעה – במקומות שבהם היא נדרשת – מגיעה מניה וביה.
חינוך מודע למגדר
כדי שהחינוך למיניות חיובית יצלח עלינו לתת את הדעת לאחד מן המכשולים הרובצים לפתחו, והוא הסללה מגדרית מוקדמת: מחקרים מראים שילדות נתפסות לעיתים קרובות כ"פחות אנושיות" וכאובייקטים, יותר מאשר ילדים.[6] תפיסות כאלה פוגעות ביכולת של נערות (וגם נערים) להציב גבולות, להכיר בזכויותיהן ולפתח זהות מינית חיובית.
חינוך מודע למגדר שובר את הדפוסים הללו כבר מהגיל הרך, ולכן הוא חלק בלתי־נפרד מהגישה החיובית למיניות. הוא מאפשר לילדים וילדות לחקור את זהותם בזהירות ובביטחון, מבלי להילכד בציפיות חברתיות נוקשות, והוא מטפח חוסן פנימי ומרחב שבו מותר לשאול ואפשר ללמוד, לחוות ולחזק את הביטחון העצמי במקום לערער אותו.[7]
אז מה עושים?
כדי לממש את הגישה החינוכית הזו עלינו לנקוט את הצעדים הבאים:
- לשלב בתוכנית הלימודים חינוך למיניות כבר מהגיל הרך, בשפה מותאמת גיל ותרבות, בגובה העיניים ובאווירה פתוחה, מכילה ולא־שיפוטית.
- להכשיר צוותי חינוך לעבודה מקצועית ורגישה, הכוללת התמודדות עם סוגיות של מגדר, זהות מינית, תקשורת רגשית והסכמה חופשית.
- ליצור שותפות עם ההורים וערוץ תיווך כדי לבסס רצף חינוכי תואם בין הבית למסגרת החינוכית ולהעצים את המעורבות ההורית.
- לקיים מדיניות חינוכית מבוססת זכויות אדם, הפרוסה לאורך כל שלבי החיים ומעמידה במרכז את בריאותם, את ביטחונם ואת כבודם של ילדים וילדות.
לסיכום
חינוך למיניות מיטיבה אינו פריווילגיה, ואינו עוד "תוכנית העשרה" – אלא מרכיב מהותי בבניית חברה בריאה, שוויונית ובטוחה. בדיוק כשם שאנו מלמדים את ילדינו מהי תזונה נכונה, איך להתנהל בכביש או כיצד לשמור על היגיינה, כך עלינו ללמד גם את עקרונות המיניות הבריאה. חינוך זה כולל בניית חוסן אישי, טיפוח תקשורת מיטיבה ומניעת פגיעות – תחומים שנשענים על ידע, על ערכים, על דיאלוג ועל רוח חינוכית.
כשהילדים והילדות שלנו יודעים להסכים, להרגיש טוב עם עצמם, לומר "כן" ו"לא" מתוך מודעות, הם לא רק בטוחים יותר – הם בריאים יותר.
רשימת מקורות
[1] World Health Organization. (2022). Sexual Health and Its Linkages to Reproductive Health: An Operational Approach.
[2] UNESCO. (2018). International Technical Guidance on Sexuality Education.
[3] Brotto, L. et al. (2018). Sexual Well-Being and Positive Sexuality. Archives of Sexual Behavior.
[4] National Coalition for Sexual Health. (2020). A Guide to Sexual Health.
[5] משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ומרכז רופין. (2022). ארגז כלים למניעת אלימות מינית: תכניות, מדיניות ופרקטיקות.
[6] Gervais, S. et al. (2018). Objectification of Girls vs Boys. Psychology of Women Quarterly.
[7] משרד החינוך. (2023). סקירת ספרות על מיניות מיטיבה.